חיסכון פנסיוני והשתלמות – האם זה כסף שלי?

ואם הוא שלי, למה הוא נמצא בגופים הפיננסים ולא אצלי?

ואם הוא שלי למה אני לא יכול לעשות בו כרצוני?

את המשפט שבכתבה (בתמונה) אני טוען כבר הרבה שנים, ובעקבותיו שיניתי את התייחסותי לכספים שלי שנמצאים בפנסיה ובקרן השתלמות. ההיגיון מובן - המדינה מכריחה אותנו ואת המעסיק לחסוך עבורנו כספים לאורך כל שנות העבודה שלנו כדי שיוכל לשמש אותנו בשנים שבהן נהיה מבוגרים מכדי לעבוד. בעצם המדינה לא מתעניינת או בוחנת אם אנחנו אנשים שקולים שמתנהלים בצורה טובה כלכלית, אלא מכריחה אותנו לנעול סכום כסף, נתח מכובד מהשכר שלנו, בכל חודש בכדי שיהווה ביטוח עבורנו לזמן שבו נפרוש מעבודה.

קודם כל, מעט מושגים:

· גיל פרישה: גיל הזכאות לפרוש מהעבודה בשל גיל ולקבל גמלה בשל פרישה מעבודה. גיל זה הוא 67 שנים לגברים. עבור נשים - החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים קובע שהחל מינואר 2022 יעלה גיל הפרישה לנשים בהדרגה מ-62 ל-65 שנים ב-11 השנים הבאות.

· גיל פרישה מוקדמת: גיל הזכאות לקבל גמלה לפני גיל פרישה. גיל זה הוא 60 שנים לגבר ולאישה.

· גיל פרישת חובה: הגיל בו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו. גיל זה הוא 67 שנים לגבר ולאישה.

אלא מה?

גיל הפרישה צפוי לעלות!

מי שחושב שהעלאת גיל הפרישה תסתכם אצל נשים בלבד – טועה:

1. החקיקה עבור נשים היתה המסמר הראשון, מן ניסיון צליחה ראשוני שבהחלט צלח ועבר בצורה חלקה כמעט ללא התנגדות. מכאן הרעב של אנשי האוצר רק יגבר.

2. רבות ממדינות ה-OECD כבר החלו בחקיקה להעלאת גיל הפרישה עבור האוכלוסיה המזדקנת, וגם בישראל כבר החלו מהלכים, שטפטופים שלהם ניתן לראות מדי פעם בעיתונות.

3. מדינת ישראל בעצמה נערכת לקראת הזדקנות האוכלוסיה, כפי שנכתב באתר מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי (ההדגשה שלי, לא במקור) במשרד הבריאות: קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל נמצא במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות בעקבות מגמות שונות. בשנת 2020, מנו בני ה-65 ומעלה בישראל כ-1.1 מיליון איש ואישה, וההערכות הן כי בשנת 2040 מספרם יכפיל את עצמו.

כמה אנחנו מפרישים מהשכר שלנו כל חודש עבודה לקרן הפנסיה?

עבור קרן הפנסיה שלו, עובד שכיר מפריש בכל חודש 18.5% מהשכר. מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים).

אתם קולטים את המספר הזה? 18.5% מהשכר שמגיע לך, ננעל עבורך בכל חודש לחיסכון על שמך שינותב וינוהל ע"י מישהו אחר. אגב, לאותו "מישהו" אתה משלם דמי ניהול כדי שישמור וינתב לך את הכספים להשקעות, בלי תלות בביצועים. כן, גם בשנים שהם הפסידו – אנחנו נשלם להם כסף. הסכומים האלו מצטברים אגב לבסוף למאות אלפי שקלים. אך כל זאת ועוד למאמר נפרד

כמה אנחנו מפרישים מהשכר שלנו כל חודש עבודה לקרן ההשתלמות?

עבור קרן ההשתלמות שלו (בדרך כלל), עובד שכיר מפריש בכל חודש 10% מהשכר. ההפרשה מתחלקת כך שהעובד מפריש 2.5% מהשכר, והמעסיק 7.5% מהשכר. המשכורת החודשית המזכה עובדים שכירים בפטור מלא על רווחי הון לא תעלה על 15,712 שקלים. קיימים מקרים בהם מעסיקים נותנים הטבה ומפרישים מעל התקרה, אך קרן השתלמות זו תידרש במס 25% על הרווחים הריאליים.

כמו שאני אוהב – קבלו דוגמה מספרית:

גיא, בן 33, נשוי עם ילד בן שנתיים, גר בגבעתיים בשכירות אך מאוד רוצה לרכוש בית משלו. גיא מרוויח שכר חודשי של 22,000 ₪ ברוטו. השכר נטו החודשי שלו עומד בהערכה על 14,800 ₪. ההפרשה שלו לפנסיה היא 4,070 ₪, ולקרן הפנסיה 1571 ₪ (אם מופרש עד התקרה), או 2200 ₪ (אם יופרש על כל השכר).

כלומר, לחשבון הבנק של גיא מופקד סכום של 14,800 ₪, אך לחשבון הפנסיה וקרן ההשתלמות מופקד עבורו 5641 ₪. סך ההפקדות של גיא הוא בפועל 20,441 ₪. כלומר, הסכום שמופקד לגיא גבוה ב-38% מהכסף שנכנס לחשבון הבנק שלו. זה המון כסף! המון כסף שגיא עבד קשה עבורו ושייך לו, אך הוא נאלץ לנעול אותו בבית השקעות כלשהו, מבלי היכולת לשלוט בו לגמרי בעצמו.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

אחרי קריאת המאמר הזה, גיא, שעובד כבר במשך 7 שנים בחברת ייעוץ אסטרטגי, בדק וגילה כי במשך הזמן נצבר עבורו בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות סכום של כמה מאות אלפי שקלים, שנבצר ממנו להשתמש בו עד היום.

מתוך הסכום שבקרן ההשתלמות, גיא יכול לפדות את כל הקרן או חלקה, או לקחת הלוואה ע"ח הקרן. עדיף תמיד לקחת הלוואה, שכן מבחינת מיסוי קרן ההשתלמות שלנו תמשיך לצבור ותהיה לעולם פטורה ממס (כל עוד הופרש עד התקרה, מעל התקרה תחויב במס רווח הון כרגיל). את הכסף הוא יכול לבחור להשקיע כרצונו, תוך עמידה בהחזרי ההלוואה, והשוס הגדול הוא שבזמן הזה הקרן תמשיך לצבור רווחים. מי אמר השקעה כפולה?

מתוך הסכום שבקרן הפנסיה, גיא יכול לקחת הלוואה מסכום של 20,000 ש"ח ועד 30% מסך התגמולים (אלו שהופרשו עבורו 6.5% ע"י המעסיק בכל תקופת עבודתו), כתלות בתנאי הקרן ובתנאים דומים לאלו של קרן ההשתלמות.

לסיכום, מה שאני רוצה שתצאו איתו מכאן הוא שאם אתם שכירים, ובמיוחד אם אתם מקבלים קרן השתלמות – יש לכם הרבה יותר כסף ב"נטו" מאשר מה שנכנס לבנק. נכון תעשו אם תתייחסו לכסף הזה ככסף שלכם, שעבדתם עבורו קשה והוא מגיע לכם – ולא תתעלמו ממנו ואל תתנו לו לשכב. תשקיעו אותו בחכמה, כך שבעתיד תוכלו להתקדם אל עבר החלום של פרישה מוקדמת, חופש כלכלי, הכנסה פסיבית, טיול מסביב לעולם או כל דבר אחר שאתם שואפים אליו.

עד כאו להפעם.

נתראה במאמר הבא.